שחזור חוויות האם מאת דר. ארנולד הולצמן
מה הקשר בין חוויות ינקות לבטחון עצמי, תקרת שייכות, אינטימיות והנאה מיחסי מין?
תינוק המגיע לעולם הינו בעל דחפים וצרכים ביולוגיים. אין לו כל מודעות לגבי עצמו ולגבי הנעשה סביבו. הצורך החשוב ביותר מבחינתו הוא להרגיש מוגן ומוכל.
כאשר האם אוספת אותו לחיקה היא מאפשרת לו לחבר את גופו וצרכיו לגופה כהמשך ישיר לחוויות הרחם. מדובר באינסטינקט המהווה צורך. הוא חש את מגע הפיטמה, עורה, ריחה, חום גופה, קצב הלב שלה, קולה ותחושת מגע ידיה. החיבור לגופה של האם מקנה לו בטחון קיומי.
הפסיכולוגיה מתארת את חוויות שלב זה כחוויות הכלה. ההתנסות הנרשמת בתודעתו של הרך הנולד היא של בטחון, הכלה ושייכות. הוא זוכה להכיר ולדעת את תחושת השלמות והחיבור לגוף שלו עצמו ולגוף שחיצוני לו.
צרכי התינוק הינם בסיסיים ומכילים אנרגיה לבידיניאלית החיונית לכל אדם. לבידו מתקשר בדרך כלל לאינסטינקט המין. אך לא רק במין מדובר, אלא בתחושות והתנסויות של אהבה, חום, אמפטיה ותשוקה. הצרכים הלבידיניאלים משמשים ככוח משיכה לחיבור ואחדות בין שני אנשים.
כאשר תינוק מתחבר לגופה של אמו, החיבור הוא פיזי ואורגני המאפשר לתינוק לחוות את הגוף המחובר אליו כהמשך ישיר של גופו. מעין שלוחת המשך.
כאשר קיימת חוויה כזו זהו מצב אידיאלי. היא נרשמת בתודעתו של התינוק ומאפשרת לו לשחזר אותה מאוחר יותר במערכות יחסים אינטימיות.
אך לא כל תינוק זוכה לחוויות אם מושלמות. הסיבות לכך רבות ומגוונות ולא תמיד בשליטה של האם. מחלות, סיבוכי לידה, מצב נפשי ו/או בשלות של האם וגם אסכולות וגישות המתיימרות למודרניזם.
כאשר מתרחש מצב כזה, התינוק אינו מצליח לחוות חוויות המחברות אותו לעצמו ולגוף החיצוני לו. תחושת ריק מלווה אותו.
כמובן שבטווח בין שני מצבי קיצון אלה נוכל למצוא גם מצבי ביניים, אך יחד עם זאת עלינו לזכור כי אנו יודעים לשחזר אך ורק חוויות אותן ידענו בשלב הטרום מודע.
עולמו של כל תינוק כולל בתוכו את החיבור הדו כיווני עם האם. רק אמא שמתחברת פיזית ורגשית אל התינוק/ילד שלה, תאפשר לו לחוות את חוויית השלמות.
כאשר חווית החיבור טובה, התינוק הבטוח ירגיש את אמא גם אם היא נמצאת בחדר השני. תחושת היציבות והביטחון שלו מושרשות. אך במידה ולא זכה לחוויות אלה, תחושות חוסר אונים, פגיעות, חוסר בטחון וחרדה מלוות אותו מראשית דרכו ומושרשות בתת מודע גם כשהוא מתבגר. התחושה ש"עקרונית אני פגיע" אינה עוזבת אותו. בשל החסר ותחושת הריק לגבי התודעה העצמית הוא ישקיע בבגרותו מאמצים בבדיקה ובניסיון לשחזר חוויה שאינו יודע מהי. ההתנסויות תהיינה אל מול הסביבה החיצונית. הוא ירצה להיות פעיל, לצאת לבילויים, טיולים, חברים וכד' כדי שמשהו אולי יחליף את הריק.
הוא יהיה עסוק בעשייה- DOING ולא בהוויה- BEING . גם אם ההתנסויות והחוויות מספקות אותו במהלך היותן, לא נשאר מהן הרבה לאחר שהן מסתיימות.
היבטים אלה מקבלים משמעות רבה כאשר מדובר במערכות יחסים אינטימיות.
כאמור, אדם יודע לשחזר אך ורק את מה שחווה, לכן תינוק שלא ידע חיבור אורגני יתקשה להתחבר לבן הזוג באופן שיאפשר את הנוסחה 2=1. עבורו תמיד 2=2. במקרים רבים, עם הזמן החוויה המינית נחווית באופן עמום, ההנאה אינה מלאה, משהו חסר... עד כי לעיתים ההימנעות מקיום יחסי מין תופסת מקום בחיי בני הזוג.
הקושי בזוגיות בולט יותר כאשר סולם הצרכים של בני הזוג שונה.
האבחון הביומטרי בכף היד יודע לזהות מצבים אלה ולהסביר את הסיבות והגורמים למצב. אך לא די במודעות כדי לשנות את תחושת חוסר האונים ואת רמת הצרכים ועוצמת החוויה המינית.
ד"ר הולצמן שזיהה דפוסים אלה במחקר רב שנים. פיתח גם פיתרון לבעיה. באמצעות טיפול ממוקד במגע המשחזר את חוויות האם. הטיפול הינו במישור הפיזי ולא הקוגניטיבי. במהלך הטיפול האדם הבוגר חוזר לחוויה של השלב ההתחלתי של חייו. המטפל מצליח לשלב במקביל את תחושת חוסר האונים עם חוויה מתקנת של הכלה ובטחון המאפשרת לו ליצור חיבור לגוף שחיצוני לו , ריגוש וחוויה מינית מלאה ומספקת.
אנשים שחוו את הטיפול דיווחו על שיפור משמעותי בתחושת הבטחון העצמי שלהם ובעיקר בחוויה המינית ואחדות עם בן הזוג.
אבחון נכון ומדויק של הגורמים לבעיה בשילוב טיפול פשוט, ממוקד ויעיל מאפשרים איכות חיים טובה יותר.
© כל הזכויות שמורות לדר. ארנולד הולצמן המכון לכירולוגיה פסיכודיאגנוסטית